בימים אלו ענף החקלאות ניצב בפני אתגרים רבים: הצורך לייצר יותר מזון באמצעות פחות עובדים כדי להאכיל את האוכלוסייה הגדלה; יבול נוסף הדרוש לייצור ביו-אנרגיה בניסיון לענות על הביקוש הגובר לדלקים; הרעה בתנאי האקלים והידלדלות משאבי הטבע. כל אלה ועוד תורמים להכרח המידי בפיתוח חקלאות יעילה ומקיימת. נראה כי הייצור החקלאי במדינות המפותחות הגיע למלוא פוטנציאל הגידול שלו, לאחר עלייה ניכרת בייצור במהלך המאה ה 20- , שלוותה בהרעת התנאים לייצור מסוג זה. לפיכך, הצורך בפיתוח חקלאי בעולם המתפתח נעשה הכרחי יותר ויותר. במדינות מתפתחות רבות החל בשנים האחרונות תהליך פיתוח מזורז, ובמסגרתו דרישות האוכלוסייה למוצרי מזון נעשות דומות לאלה הנפוצות בעולם המערבי, במקביל לתהליכי עיור מואצים וירידה במספר העוסקים בחקלאות. כיום, רק אזורים מעטים, ובראשם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, נותרו כבעלי פוטנציאל ממשי למינוף ידע חקלאי אשר ייטיב עם המשקיע בו, וכן עם אלה שעבורם מבוצעת ההשקעה.

ממצאי עבודת המחקר מעידים על כך שקיימת היתכנות להקמת מערך מחקר הממוקד באפריקה, אך מומלץ שזה יוקם רק לאחר עיצוב תוכנית אסטרטגית לפעילות יציבה וארוכת שנים.
ככל שיגדל הנתח של יבשת אפריקה בתעשיית החקלאות העולמית, לעתים על חשבון זה של המדינות המפותחות, ובכללן ישראל, ייאלץ מנהל המחקר החקלאי להסתגל ולהשתנות, אם ברצונו לצמוח ולהמשיך להיות בין המובילים את העשייה החקלאית בעולם. כדי לאפשר קיום של מחקר חקלאי מוביל ומכוון לצורכי המדינות האפריקאיות, מכון וולקני מחויב ליצור שיתופי פעולה הדוקים ויציבים עם כלל גורמי המפתח במדינות היעד. משרד החקלאות, כגוף-העל, יתמוך בשינוי זה באמצעות הנגשה של תקציבי מחקר שהוא מעניק לחוקרים ישראליים, אך באופן שיתמרץ את הקמתו של מערך מחקרי ממוקד אפריקה. נוסף על אלה, מנהל המחקר יבצע שינויים במערך הקידום המקצועי של החוקרים, כך שיתחשב באופי המחקר הממוקד בעולם המתפתח.