בניית פלטפורמה למימון פיתוח בינלאומי בישראל

הצלחתה המרשימה של ישראל בחדשנות בתחומי ההיי-טק הסיטה את תשומת הלב מנושאים שמאיימים על צמיחתה הכלכלית ארוכת הטווח. בעשור האחרון הצמיחה נבעה כתוצאה מהשקעות בהון אנושי ובהתמקדות בטכנולוגיות בענף המידע והתקשורת (ICT) ללא התייחסות מספקת לנושאים אלו בענפים אחרים .כמו כן בעשור החולף ,חלקו של היצוא מהתמ”ג צנח כמעט ברבע, בדומה למגמה הניכרת אצל שותפותיה המסורתיות של ישראל למסחר, ברובן כלכלות מבוססות באירופה ובמקומות נוספים, המראות גם הן סימנים של האטה בצמיחה ובפריון.

הירידה ביצוא הטובין משקפת צניחה חדה בפריון העבודה והתעסוקה בייצור הטובין הבלתי סחירים ואת החיסרון בשירותי ייצאו, המצביעים על סחרור מסוכן המצריך התייחסות ותיקון מיידים.

למרות הירידה בשיעור היצוא, גם החברות הישראליות שהסבירות להצלחתן לייצא את הטכנולוגיות החדשניות שלהן לשווקים חדשים גבוהה, נתקלות בגישה מוגבלת לשווקים הללו ובעלויות הון גבוהות. זאת בשל חסרונם הבולט של שני מנגונים חיוניים:

  1. היעדר מינוף מימון ציבורי ופרטי שמטרתו לעזור לעסקים ישראליים ולמשתתפים בשווקי ההון להרחיב את הגישה שלהם להזדמנויות בשווקים מתעוררים אשר מתפתחים במהירות.
  2. היעדר “פלטפורמה” שתאפשר זירוז והכוונה של מימון, כמו גם פיתוח מיזמים, מתן תמיכה טכנית בהכנה, פיתוח והוצאה לפועל של מיזמים בשווקים המתעוררים.

על מנת להרחיב את הצלחתה כמובילת חדשנות טכנולוגית ולהגיע לצמיחה הנחוצה להבטחת חוסן כלכלי באמצעות צמיחה בת קיימא, ישראל מוכרחה להשיג שותפות מסחר חדשות שיאפשרו לה לפתח את הבקיאות שלה בתחומי חדשנות אלה. הכוונה לשווקים מתפתחים הגדלים במהירות, בעיקר באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית, שבחישוב מצטבר אחראים כבר לכ-60 אחוזים מכלכלת העולם. ככל ששווקים אלו מגדילים את השתתפותם בסחר העולמי הביקוש המצרפי גדל. עם זאת, גם שווקים אלו ניצבים בפני סיכונים לצמיחה כלכלית מוגבלת, וזאת בין היתר בשל שינוים דמוגרפיים כדוגמת עליית אחוזה של האוכלוסייה הצעירה שתזדקק להשכלה, הדרכה ותעסוקה מתאימה; ואתגרים כתוצאה משינויי האקלים המשפיעים על הביקוש למשאבים כדוגמת מים, אנרגיה וקרקע חקלאית, ועל הגירה פנימית. אף על פי שהמדינות הללו עדות לשטף של השקעות זרות, רק לעיתים רחוקות ההשקעות הללו מתועלות לסוגי תשתיות שיעזרו להן לעמוד ביעדי האו”ם לפיתוח בר-קיימא(Sustainable Development Goals, להלן: SDGs) השקעות בהון אנושי, בטכנולוגיה ובסביבה. יתרה מכך, זרימת ההון לכלכלות המתפתחות נמצא במגמת ירידה, ובעקבותיה נרשמת השקעת חסר בהשגת היעדים הללו. היוזמה של ישראל להשתתף בפיתוח בין-לאומי לא רק ממנפת מימון, אלא גם טכנולוגיות שייסיעו להגדיל את המשאבים הנדרשים בכדי לעמוד ביעדים לפיתוח בר-קיימא, יתרה מכך, יסייעו בהעצמת חשיבותה של ישראל כשותפת סחר המשתוקקת לחדשנות משותפת, טכנלוגיות ומשבשת (Disruptive Technologies) ולקשרי שותפות שיובילו לצמיחה.

ישראל ממוצבת היטב ביכולתה להעביר פתרונות טכנולוגיים לאומות הזנק (startup nations) חדשות  והיא פועלת כ”מעבדה עולמית” בתחומים אלו. היא מסתמכת על ניסיונה והכרותה עם מחסור מאז קום המדינה כדי לעזור למדינות אחרות ליצור צמיחה בת-קיימא מבוססת ידע. סיפורה של ישראל מדגים כיצד ניתן להתגבר על מצוקה, על מחסור ועל בידוד בעזרת כושר המצאה. ישראל ניצבה בפני אתגרים שניצבים כיום בפני מדינות אחרות, כולל סוגיות של בריאות וחינוך; מים, אנרגיה וביטחון תזונתי; ולה אבטחת הסייבר הנדרשת להבטחת שירותים בתחומים הללו ,והתמודדה עימם בעזרת בטכנולוגיות מובילות בעלות השפעה רבה, שניתן להשתמש בהן בכל מקום בעולם. החברות הישראליות מתמחות בגמישות,זריזות וחדשנות. הבעיה הגדולה ביותר שלהן לא קשורה לפעילותן או לטכנולוגיות התמתחותן, אלא לייצירת מיזמים ברי-השקעה שימשכו משקיעים מוסדיים בין-לאומיים גדולים , שייסיעו להתגבר על העלות הגדולה הנדרשת ממהלך כזה.

הממשלה מבינה ככלל, שחיזוק מעמד הסחר של ישראל כחלק מהמאמץ לפיתוח בין-לאומי ובפרט חיזוק יזמיה ויצואניה הוא המסלול הבטוח היחיד לעבר יצירת שיתופי פעולה כלכליים יציבים כחלק מחיזוק כלכלתה.

כדי להחליט אילו סוגי מימון יתמכו בצורה הטובה ביותר ביכולתן של חברות פרטיות לייצא את טכנולוגתיהן, מוצריהן ושירותיהן, מציבה החלטת ממשלה מס’ 4021 ביולי 2018 יעד שאפתני וחיוני לעמידה במשימה זו והוא ניתוח הצורך בהקמת מוסד פיננסי ישראלי לפיתוח (Development Financial Institution – DFI).

המוסד הפיננסי הוא אמצעי מימוני, במימון ממשלתי אך בניהול עצמאי, שישקיע בחברות ישראליות פרטיות ויציע להן תמיכה, בתנאי שהן מפתחות מיזמים, מוצרים ושירותים שמקדמים צמיחה בת-קיימא במדינות מתפתחות. היות שבאופן כללי, משקיעים ועסקים אינם נלהבים לבחור מיזמים מסוג זה בשווקים הללו, הם זקוקים לכלים פיננסיים – הכוללים הון פרטי (private equity), ערבויות, הלוואות ואגרות חוב – שמתוכננים במיוחד להציע גמישות, צמיחה ותשואות שיפצו אותם מפני סיכוני פיתוח, מט”ח, סביבה ותפעול. המיזמים ייבנו במטרה למשוך הון פרטי וציבורי כדי למנף השקעות וערבויות ממשלתיות לכיוון מטרה זו של פיתוח בין-לאומי.

כאן באה לידי ביטוי מצוינותו של המוסד הפיננסי לפיתוח. עסקים ישראליים, שרובם קטנים ומתמקדים במיזמים בקנה מידה קטן, אינם יכולים להתחרות על מימון עם חברות ממדינות אחרות. אופיה החדשני של הטכנולוגיה העילית מצריך חברות העוסקות במיזמים כאלה להקטין סיכון כדי להפחית את עלות ההון למיזמים שעוסקים בהעברת טכנולוגיה ובהגברת היעילות. מלבד כלים של אשראי ליצוא שניתן בצורת ערבויות להלוואה בנקאית, אין לחברות ישראליות גישה נוספת להון מקומי עבור מיזמים גדולים שיוצרים ביקוש לתיק (פורטפוליו) עם מגוון פתרונות טכנולוגיים. מספר חברות מצליחות להבטיח מימון ייחודי ממקורות מחוץ לישראל, אך הן היוצאות מן הכלל. מוסד פיננסי לפיתוח יאפשר ארגון או צירוף של מיזמים רבים ליצירת תיק השקעות שיפזר ויחלק את הסיכונים והתשואות. מוסד פיננסי לפיתוח יתייחס לחסמים ולהזדמנויות הייחודיים לחברות ישראליות; יאמץ פתרונות שנתפרו עבורם; יספק כלים פיננסיים שמפחיתים את הסיכון למשקיע ואת עלויות ההון.

כלים פיננסיים שבסיסם ישראלי מחזקים את התחום עבור חברות ישראליות בכך שהם מאפשרים להן להסתמך יותר על הון פרטי וזר עקב הסיכון המופחת, וליצור מבני הון שמאפשרים שולי רווח טובים יותר בביצועי המיזמים, הון בר-השגה עבור מיזמים ומשתמשי קצה, ומאפשרים תשואות תחרותיות למשקיעים.

המוסד הפיננסי לפיתוח יציע מעבר לכלים פיננסיים גרידא. הוא לא יפגר אחר מוסדות אחרים מסוג זה שהושקו במדינות אחרות (או שמתוכננים מחדש, מקבלים מיתוג חדש ו”מושקים מחדש”) בשנים האחרונות בקנדה, בארה”ב ובישראל ובתהליכי השקה באוסטרליה. המוסד הפיננסי לפיתוח בישראל יציע מומחיות ושירותים בתחומי הטכנולוגיה, המימון, הניהול והייעוץ לאורך חיי הפרויקט, החל בתכנון ובפיתוח ועד ההקמה והתפעול.

בנוסף לתרומתו לצמיחה הכלכלית בישראל, המוסד הפיננסי לפיתוח יביא לתוספת ערך משמעותית באמצעות דיפלומטיה פיננסית וחדשנות התומכות בפיתוחים טכנולוגים וכלכלים ובקידום עבודת שטח במדינות מתפתחות.

הדו”ח שלפניכם מבוסס על המעבדה לחדשנות פיננסית שנערכה בינואר 2019, באדיבות מרכז מילקן לחדשנות, מעבדת בלום לכלכלות מתפתחות ומשרד ראש הממשלה. הדו”ח מתאר את תנאי השוק בהם פועלות חברות ישראליות, מיזמים במדינות מתפתחות, לקחים מדוגמאות מובילות במוסדות פיננסיים לפיתוח בעולם ואת המבנה המומלץ למוסד פיננסי לפיתוח ישראלי.

פרופ’ גלן יאגו
יאגו משמש כמנהל של מרכז מילקן לחדשנות שבמכון לירושלים למחקרי מדיניות, כמו כן הוא משמש כמייסד ועמית בכיר במעבדת לחידושים פיננסים במכון מילקן.  יאגו הינו סמכות מובילה בתחום החדשנות הכלכלית, שוקי ההון, כמו גם פיתוח שווקים וכלכלה סביבתית. עבודתו מתמקדת בעיקר...
סטיבן זכר
סטיבן הוא עמית בכיר ומנהל פרויקטים במרכז מילקן לחדשנות שבמכון ירושלים למחקרי מדיניות. זכר הוא בעל ניסיון עשיר בפיתוח מדיניות עירונית ואזורית, במימון פרויקטים, בעסקים קטנים והלוואות נדל"ן. כמו גם במימון ציבורי, ניהול פיננסי, פיתוח כלכלי וקהילתי. בעבר כיהן זכר...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.