בשנת 2014 מכון מילקן כינס מעבדה לחידושים פיננסיים ^® במטרה ליצור מנגנונים להכלה פיננסית בישראל. בשונה ממעבדות שהתקיימו בעבר והתמקדו בצמצום המכשולים העומדים בפני יזמים ועסקים קטנים ובינוניים שמעוניינים לגייס הון, מעבדה זו התייחסה לצרכים של האוכלוסיות העניות והפגיעות ביותר בישראל. המעבדה נערכה בירושלים והשתתפו בה יותר מ-50 קובעי מדיניות, רגולטורים ונציגי קהילה ותעשייה.

המעבדה התייחסה ליוזמות מקומיות בתחומים של בנקאות חלופית, אשראי קהילתי, צבירת נכסים וטכנולוגיות פיננסיות. הדיונים עסקו בארבעת עמודי התווך של אסטרטגיות להכלה פיננסית: צמיחת הון, פיתוח קהילתי, אשראי וקיבולת.

המלצות המעבדה ומפת הדרכים המוצעת מבוססות על הלקחים שנלמדו מהמומחים שהשתתפו בה:

1. להנגיש אשראי בהיקפים קטנים: אשראי לאנשים, למשקי בית ולעסקים קטנים הוא חיוני כדי לבנות את הבסיס לקיום מלווים וקהילות בני קיימא.

2. להקפיד על שקיפות ולתת דין וחשבון ללקוח: שירותי החיסכון והאשראי שמציעים מוסדות פיננסיים חייבים להיות פתוחים, נגישים וקשובים לתושבי הקהילות שבהן הם פועלים.

3. להגיע אל הנזקקים: יהיה צורך לתכנן ולהתאים את השירותים הפיננסיים החדשים כדי לתת גישה לאוכלוסיות שכיום אין להן גישה לשירותים בנקאיים, או גישתם לשירותים אלה אינה מספקת.

4. להתחיל בקנה מידה קטן, אבל עם אפשרות להרחבה ועם קיימוּת: מוסדות פיננסיים חדשים מבוססי קהילה יכולים להתחיל בקטן ולצמוח, אם ניתנת להם הגמישות שנדרשת כדי לפעול בדרכים חדשניות.

5. להרחיב את מקורות ההון: נדרשות שיטות חדשניות וגמישות של איתור מקורות הון חדשים והשקעה בקהילות, על מנת להגיע לקהילות נזקקות וקהילות ללא גישה מספקת לשירותים.

הבנקים הקיימים בישראל לא יפתרו את הבעיות של אי-הכלה פיננסית. אוכלוסיות עניות ופגיעות וקהילות שחיות ברמת חיים מינימלית לא יוכלו להתרומם רק מתוך שאיפה לכך, אלא נדרשות גישות חדשות עם חידושים, ניסויים ושיתוף פעולה. מעבדה זו לחידושים פיננסיים מתמקדת בסוגיה הזו ובאפשרויות של שינויים לטובה.