התועלת הנוספת ממתקנים סולאריים על גגות

השנים הקרובות טומנות בחובן אתגרים רבים למשק האנרגיה. בין האתגרים ישנו הצורך לעמוד ביעדי הממשלה לשנים 2020 ו-2030 בדבר שילוב האנרגיות המתחדשות (10% מצריכת החשמל עד 2020 ו-17% עד 2030). ככול שהזמן עובר, השלמת היעד ל-2020 נראה קשה עוד יותר, שכן כיום נותרו לנו כשנתיים וחצי בכדי להתקין בין 1,500 ל-2,000 מגה-וואט של הספק סולארי, שזה משמעותית יותר ממה שהתקנו עד היום (בתקופה העולה על חמש שנים). בכדי לעמוד ביעדים, לא ניתן יהיה להסתמך בעיקר על מתקני קרקע סולאריים, כפי שנעשה עד כה, מכוון שהזמן הלוקח להקים מתקנים אלו הוא ארוך מאוד, נוכח הצורך באישורים לשימוש בקרקע והצורך בתשתיות לחיבור לרשת החשמל. לעומת זאת, מתקני גג סולאריים הם פשוטים יותר להקמה, ומפאת הפוטנציאל הרב של הגגות, והאפשרות להקים מתקנים אלו בערים, הם למעשה המשלים לפתרון לעמידה ביעדי הממשלה, לפחות עבור היעד של 2020.

האתגר בהקמת מתקני הגגות הוא העלות שלהם – הקמת מתקני הגגות (בעיקר הקטנים) יקרה בייחס למתקני שדות גדולים, וללא תמריצים מתאימים יהיה קשה להקים מתקנים כאלו. נוכח זאת, במחקר זה רצינו לבחון האם מתקני הגגות מייצרים למשק ערך נוסף בהשוואה לשדות, ואם כך כיצד יש לתעדף אותם. בחנו את כלל סוגי התועלת העיקריים ממתקני גגות, וכימתנו אותם למונחים כספיים. תועלות אלו, כפי שנראה, הן לא מעטות: חיסכון על קווי חיבור מתקני שדות לרשת, חיסכון באיבוד חשמל בהעברתו למוקדי הצריכה, חיסכון על קרקע, תרומה לביטחון האנרגטי ולאמינות אספקת החשמל, תרומה לתעסוקה, ותרומה לחיסכון בחשמל מהצללת הגג. בסה”כ הערך התוספתי של מתקני הגגות שכומת הנו- 4.3 אג’ (קילו וואט שעה) לקוט”ש. מכוון שהעדפנו להיות שמרנים, יתכן כי בפועל ערך התועלות אפילו גבוהה יותר.

מפני שהערך שחושב הנו החיסכון שבהקמת מתקני גגות (בייחס לקרקע) ותרומתם הנוספת למשק ולציבור בישראל, ניתן לחשוב על מנגנונים שונים בכדי לתמרץ הקמה של מתקני גגות. בין האפשרויות שהעלנו, ישנה האופציה לתת פרמיה בגובה התועלת הישירה למשק החשמל (איבודים ותשתיות), בנוסף לתעריף על מתקני קרקע, ליזמים הבוחרים להקים מתקני גגות.

פרט לאלו, יש לשים דגש מיוחד על סוגיות הנוגעות להסדרות הקיימות ולחסמים נוספים: יש צורך לשפר את הסדרת מונה-נטו, ובאופן קונקרטי כדאי לאפשר לציבור למכור עודפים לרשת מעבר לצריכה, היכן שהרשת פנויה לקלוט. בנוסף לכך, רצוי להתייחס לחסמים רגולטוריים שאינם מאפשרים לקזז את הצריכה של דיירים בבניין עם גגות משותפים. כמו כן, על הממשלה לדאוג שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפניו בכול הנוגע להפקת חשמל על מבני המגורים. ככול שהממשלה תיקח חלק פעיל יותר ותעודד את התחום, כך גם סביר כי יותר חברות יכנסו לענף. בהתאם לכך התחרות על מחירי הקמת מתקני הגגות תגבר, מה שיכול להוסיף לתמריץ להקמת מתקנים אלו.

אלכסנדר קליינר
קליינר מתמחה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. במסגרת התמחותו קליינר פועל לקידום תחום האנרגיות המתחדשות. במהלך לימודיו, שימש כעוזר מחקר וכעוזר הוראה בקורס אקונומטריקה לתלמידי תואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בצבא, שירת בחיל-האוויר. בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.