הגדלת היצע האשראי העסקי בישראל

האשראי למגזר העסקי בישראל נמוך בהשוואה בין-לאומית, ומהווה כ-72% מהתמ"ג לעומת ממוצע של 111% בקרב מדינות ה-OECD. מקור המימון העיקרי עבור המגזר העסקי בישראל הוא התאגידים הבנקאיים, שנותנים כמחצית מהאשראי לעסקים, כאשר הגופים המוסדיים נותנים כ-20% מהאשראי העסקי וחברות-חוץ בנקאיות מהוות פחות מאחוז. אמנם האשראי הבנקאי תופס נתח גדול בשוק הישראלי אולם בהשוואה בין-לאומית האשראי שניתן מהבנקים נחשב לנמוך – יחס האשראי לפיקדונות בבנקים הוא 73% בישראל לעומת ממוצע של 95% באירופה (בסוף שנת 2020).

העובדות שהאשראי בישראל נמוך ביחס לעולם ושחלקם של הבנקים כה גדול לא היו מהוות בעיה לולא עסקים בישראל היו מצליחים לקבל את המימון שהם זקוקים לו, אך כרבע מהעסקים מדווחים על מגבלה מתונה או חמורה בגישה לאשראי בנקאי וחוץ-בנקאי. מאחר שהבנקים כבר מהווים חלק ניכר מהאשראי העסקי בישראל, הגדלת היצע האשראי טמונה בגופים החוץ-בנקאיים – הגופים המוסדיים וחברות המימון החוץ-בנקאיות הציבוריות.

הגופים המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי וחברות המימון החוץ-בנקאיות נתקלים בחסמים שמקשים עליהם להתחרות בבנקים ואף מונעים מהם להגדיל את היצע האשראי שלהם:

פערי מידע – לגופים חוץ-בנקאיים קושי באיסוף מידע על לקוחות פוטנציאליים, דבר שמייקר את תהליך החיתום ולעיתים הופך אותו ללא משתלם עבורם.

גיוס הון ונזילות – לחברות האשראי קושי בגיוס הון עבור פעילותן והן תלויות בהלוואות בנקאיות לצורך כך, יכולת גיוס החוב בשוק ההון מוגבלת עבורן.

רגולציה – הגופים המוסדיים נתונים לפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שהוראותיה מקשות עליהם לתת הלוואות למגזר העסקי, בין אם ביוזמתם ובין אם בהשתתפות עם גוף יוזם אחר.

יתרונות לגודל  – הבנקים נגישים יותר עבור לקוחות מאחר שיש להם פריסה ארצית רחבה, ועלויות תפעול גבוהות מקשות על גופי מימון קטנים להתחרות במערך של הבנקים.

נוחות הלקוחות – קושי בהשוואה בין תנאי הלוואה במקומות שונים עלול להשאיר את הלקוחות מבולבלים ולכן הם יעדיפו לצרוך את השירות בבנק המוכר להם.

לאור נתוני הרקע והחסמים שמוצגים במחקר, גובשו מספר המלצות שמטרתן להקל על גופים חוץ-בנקאיים במתן אשראי ובדרך זו להגדיל את היצע האשראי העסקי במשק:

הלוואות בערבות מדינה – הרחבת פעילות הקרנות בערבות מדינה גם להלוואות שניתנות דרך גופים חוץ-בנקאיים (ולא רק דרך בנקים), כדי לחשוף אותם ללקוחות חדשים.

החלפת אג"ח מיועדות בהבטחת תשואה – החלפת אג"ח מיועדות בנכסי חוב אחרים כמו אג"ח קונצרניות והלוואות לעסקים תוכל לסייע רבות למגזר העסקי.

בנקאות פתוחה – חסם פערי המידע הוא משמעותי והבנקאות הפתוחה יכולה לעזור בהתגברות עליו. היא מאפשרת את ריכוז כל המידע הפיננסי של לקוח אצל גוף אחד ומחזיר את הכוח ללקוח.

הגדלת אפשרויות גיוס ההון – העלאת תקרת הגיוס בשוק ההון עבור חברות חוץ-בנקאיות.

קידום איגוח ו-CLO – חוק האיגוח יאפשר לגופים פיננסיים לפנות מקורות אשראי ולהנזיל את נכסיהם בקלות, וכן הוא יגדיל את אפשרויות גיוס ההון עבור חברות המימון.

שינוי רגולציה – מתן אפשרות עבור גוף מוסדי להשתתף בהלוואה גם ללא ביצוע אנליזה באם הגוף היוזם הינו בנק מאחר שהסיכון נמוך כאשר בנק מבצע חיתום והוא נתון לסיכון זהה.

גילי אלמגור
עמיתה במשרד האוצר, אגף הכלכלנית הראשית. בעלת תואר ראשון בכלכלה, פוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וסטודנטית לתואר שני בכלכלה בתוכנית המצטיינים של המחלקה לכלכלה גם באוניברסיטת בן-גוריון. טרם הצטרפותה לתוכנית, גילי עבדה כעוזרת הוראה במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת בן גוריון....
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.