הרוב המכריע של זיכויי מס בעולם, ובישראל בפרט, הם "בלתי- סחירות", כלומר הם יכולים לשמש רק על ידי המוטב המקורי ולא ניתן להעבירם. בארצות הברית, לעומת זאת, יש מגוון רחב של תוכניות התערבות בו זיכויי מס הם סחירים, למשל, המוטב המקורי יכול למכור קרדיטים לגורם אחר, ובכך לממש את התמריץ של ההטבה.

מחקר זה מסקר את הספרות על זיכויי מס סחירים ומציג תיאור מקרה של תכנית LIHTC (אחת התוכניות הוותיקות של זיכוי מס סחירים) כדי לענות על מספר שאלות רלוונטיות על זיכויי מס סחירים, כלומר:

למה נבחר דווקא התמריץ הזה ? מה הם המאפיינים, היתרונות וחסרונות של זיכויי מס סחירים?
מהן ההנחיות לשימוש זיכוי מס סחיר בהקשר הישראלי?