תמרוץ השקעות חוב בתעשיית הביו-פארמה הישראלית

תעשיית הביו-פארמה הישראלית )הכוללת חברות המפתחות ומייצרות תרופות לטיפול במחלות ולקידום הבריאות(
התפתחה בעיקר לאחר התפוצצות בועת ההי-טק בשנת 2000 . לפיתוח ולקידום של התעשייה יתרונות כלכליים ניכרים:
הרווחים הפוטנציאליים מהצלחות של חברות בתחום עשויים להגיע למחזור הכנסות של מיליארדי דולרים מדי שנה לאורך
שנים רבות. ליתרונות כאלו נודעות השפעות רחבות וארוכות טווח על המשק בזכות הגידול בתוצר, משיכת השקעות זרות
והרחבת הידע, הניסיון וההתמחות בתחום. מרכזי מחקר מובילים כגון מכון וייצמן, האוניברסיטה העברית בירושלים,
אוניברסיטת תל אביב והטכניון הם נקודת מוצא לרבות מהתגליות הרפואיות בישראל. עד היום פותחו תשע תרופות
המבוססות על המחקר והפיתוח של מרכזים אלו )מרכז מילקן לחדשנות, 2017 (.
עם זאת, הפוטנציאל בתחום זה לא ממומש במלואו. רק שלוש מתשע התרופות אשר פותחו בישראל המשיכו לשלבי פיתוח
מאוחרים בישראל, ומהן רק שתיים מיוצרות בישראל: אזילקט לטיפול במחלת הפרקינסון וקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה
)רשות החדשנות, 2017 (. טענה העולה לעתים קרובות מהתעשייה היא שהמחסור בהשקעות בתחום הביו-פארמה הוא
הגורם העיקרי לפיתוח האטי של התעשייה הישראלית, והוא שגורם לחברות לבצע אקזיטים מוקדמים בהערכות נמוכות
בהרבה מערכן האמתי ולסגירתן של חברות רבות למרות הפוטנציאל הטכנולוגי הגבוה הטמון בהן. מחסור בהשקעות
לאורך שלבי הפיתוח השונים הוא תופעה כלל-עולמית, וזאת בגלל הסיכונים הגבוהים הטמונים בהשקעות בחברות
בתעשייה, סיכונים המרתיעים משקיעים מלהשקיע בתחום. כל שחקני השוק טוענים כי בישראל התופעה קשה אף יותר.
בתיאור הבא אנו רואים את שלבי תהליך הפיתוח של תרופות וכן את העלויות הגבוהות הנדרשות והסיכויים הנמוכים
להצלחת חברות בתחום.

טובה ווסר
ווסר מתמחה ברשות לחדשנות. טרם הצטרפותה לתכנית עבדה באגף התקציבים במשרד האוצר. בעבודה זו סייעה בקידום רפורמות תקציביות בחינוך, תיירות ותקשורת. טובה ערכה מחקרים והכינה דוחות ומצגות עבור הרכזים וכן עבור הממונה על התקציבים. בתקופות חירום, טובה אחראית על מספר...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.