מוקדם יותר בעשור זה, התפוקה הכלכלית בשווקים המתפתחים עלתה על השווקים המפותחים. עד שנת 2030 ,
המעמד הבינוני בעולם יהיה שליש מהכלכלה העולמית. שווקים מתפתחים הם המנוע העיקרי של הכלכלה
העולמית העתידית.
למרות הצלחתה כמדינת הסטארט-אפ, ישראל לא השכילה להבין את הפוטנציאל שלה להעברת טכנולוגיה וניסיון
בתור סיוע לאחרים. יצואנים וחברות טכנולוגיה מישראל ממשיכים להחמיץ הזדמנויות לפרויקטים של פיתוח בחו"ל
משום שהמימון הראשוני לפרויקט ולסחר יקר מדי או בלתי ניתן להשגה בישראל. בנוסף, תכניות למימון פיתוח יחד
עם תכניות המסייעות לתיאום סחר, השקעות והעברת טכנולוגיות בקושי קיימות.
מבלי לגוון ולהתרחב לתוך שווקים חדשים ולהגדיל את אחוז היצוא מבוסס-ידע של המשק הישראלי, ישראל תמשיך
לחוות פערים הולכים וגדלים בהכנסות, בהון ובפריון.
נייר מדיניות זה טוען שישראל זקוקה לפלטפורמה חדשה למימון פיתוח .הפלטפורמה תציע כלים מימוניים גמישים
כדי לגייס הון פרטי וציבורי עבור מיזמים שתוכננו לעמוד ביעדים הקשורים לפיתוח בר-קיימא במדינות מתפתחות,
ותבנה רשימה של פרויקטים פוטנציאלים להשקעה.
הפלטפורמה למימון פיתוח של ישראל, בין אם היא מנוהלת כרשות ציבורית או תאגיד ציבורי-פרטי, תושתת על
שלושה עמודי תווך:

1. הון פיננסי
2. בניית יכולת: הון חברתי ואנושי
3. ופיתוח פרויקטים

הצמיחה של ישראל מדגימה כיצד כוח המצאה יכול לגבור על מצוקה. במשך שבעים שנה, הצורך, המחסור
והבידוד דחפו את ישראל להיות חלוצה בתחום החדשנות וההתאמה של טכנולוגיות, תהליכים ומוצרים. ישראל
נמצאת בעמדה טובה להעביר פתרונות טכנולוגיים לאומות סטארט-אפ חדשות. על ישראל למהר ולבנות את
הפלטפורמה למימון פיתוח הדרוש לצורך גישור בין הכלכלה הישראלית לשווקים המתפתחים.