המשתתפים בפאנל בנושא מריחואנה רפואית בכנס העולמי של מכון מילקן:

Ben Kovler, Chairman and CEO, GTI; Chief Investment Officer, Kovpak II, LLC, Brian Reynolds, Founder and Managing Partner, Chatham CapitalTara Kelly, President, North America, Ghost Vapes, Lynn Honderd, Co-Founder and CEO, Mary's Medicinals, Mary's Nutritionals and Mary's Pets, Juan Sartori, Founder and Chairman, Union Group.

אחד הטיפים שחזרו עליהם שוב ושוב, לקראת השתתפותנו בכנס מילקן העולמי, היה להיכנס לפאנלים ולהרצאות שלאו דווקא קשורות ליום יום שלנו ולתחומי העניין הרגילים. חשבתי בתחילה ללכת לפאנל על פאנג שווי או על מדיטציה, אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי יושבת בשורה השנייה בפאנל שמוקש לדיון על מריחואנה רפואית: איתנות רפואית ופיננסית.

מעולם לא עשינתי ולא הרגשתי צורך לעשן; וזה רחוק מהיום-יום שלי. על אף העדפותי האישיות, אני לא נגד השימוש, אבל אי אפשר לומר שהאיסור על שימוש בסמים קלים מפריע לי או מגביל אותי. יחד עם זאת, כן שמעתי כמה וכמה פעמים שלמריחואנה יש תופעות לוואי שמסייעות רבות לחולים במקרים מסויימים: מגבירות תיאבון, משפרות את מצב הרוח, מרגיעות ועוד. כך שעניין אותי לשמוע מה יש למומחי פיננסים, מדענים ואנשי עסקים לומר על הצריכה הרפואית של מריחואנה, ועל המחקר בנושא שייתכן ולא שמעתי כבר מהסטלנים מ"ליל הבאנגים הגדול".

שימוש רפואי במריחואנה חוקי בלמעלה מ- 29 מדינות בארה"ב ובמדינות רבות בעולם. היא מייצגת גם תעשייה בהיקף של 100 מיליארד דולר, שצפויה להעסיק יותר מ -200,000 בני אדם רק בארה"ב בשנת 2020. חולים רבים מחפשים מריחואנה רפואית כחלק מהטיפול במחלות קשות, מסרטן ל- HIV / AIDS ועד לאפילפסיה. 59.3% מהציבור האמריקני הינם תושבי מדינות בהם נעשתה ליגליזציה של שימוש במריחואנה. היתרונות הבריאותיים הגלומים בשימוש בה הגבירו את הביקוש, ועם דרישה זו מגיעה הזדמנות למשקיעים לחקור כיצד התעשייה יכולה לייצר תשואות פיננסיות חזקות.

ליגליזציה של מריחואנה במדינות בארה"ב, מכנס מילקן העולמי

אולם, חקר המריחואנה הרפואית מפגר בצורה יוצאת דופן יחסית לשלל היתרונות והסגולות הגלומות בה. אחראי עיקרי לכך הוא ענין הלגליזציה: בשל האיסור על שימוש במיחואנה במדינות רבות, בשונה ממחקר בחומרים אחרים, מדען לא יכול לגדל כמות גדולה של צמחי מריחואנה, ולנסות אותה על מטופלים על דעת עצמו. כמות האישורים והרשיונות שעליו לקבל נוסף על הקושי להשיג את החומר באופן חוקי הביאו לכך שהעולם משווע למחקרים אמינים שיוכלו לפתח את השוק האדיר הזה, ולסייע פיננסית לצמיחתו (תרתי משמע) ולסייע למגוון חולים שכרגע נותרו ללא תרופה מתאימה.

כל משתתפי הפאנל ללא יוצר מן הכלל ביכו על כמות המחקרים המועטה שיש על מריחואנה רפואית והשפעותיה, כמו גם על הקושי הליגאלי שהם מתמודדים עימו. חואן סרטורי, מייסד ויו"ר Union Group, שבסיסה באורוגוואי שבה השימוש במריחואנה חוקי, מנסה לשווק לעולם את המריחואנה הרפואית כבר זמן מה. אבל מסתבר שגם אם במדינה שלך המריחואנה חוקית, לשנע אותה ולסחור בה עם מדינות אחרות זו פעולה שקשה לבצעה. הסחורה לא יכולה לעבור בקלות במדינות שבהן השימוש בה אסור, ובנוסף אין בידך מספיק תימוכים מדעיים ועוד ועוד. ביחס למצוקה המחקרית שהענף מתמודד עימה, לין הונדרד, מייסדת ומנכ"לית של רשת חברות תרופות ותזונה (Mary's Medicinals), אמרה שחייבים לשנות את תפיסת  המחקר במריחואנה רפואית ולהכניס עוד ועוד חוקרים לתחום. באופן מפתיע למדי, היא ציינה כי המדינה המובילה בחקר המריחואנה הרפואית היא, ישראל. מסתבר שישראל החלה בחקר המריחואנה כבר לפני 50 שנה, על ידי פרופסור רפאל משולם, שבמקרה מקיים כנס על מריחואנה רפואית בישראל בקרוב, וחלק ממשתתפי הפאנל מגיעים גם אליו. על אף היותנו מובילים בעולם, גם אנחנו נמצאים בתחילת הדרך המחקרית בתחום, יחסית לתחומי מחקר רפואיים אחרים.

תוך כדי הפאנל אנשים רבים מהקהל ביקשו לקום ולהגיב. כל אחד ואחד מהם ביקש לשתף כיצד המריחואנה הרפואית סייעה לו או לקרוביו להתמודד עם מחלה קשה. הריגוש בחדר לא פסח על אף אחד כאשר אישה מבוגרת סיפרה כיצד הוקל לבעלה הגוסס לאחר שהשתמש במריחואנה, או כאשר זוג הורים צעירים סיפרו כיצד ביתם בת ה-7 סבלה מאפילפסיה קשה וכיום לאחר טיפול במריחואנה אין לה הפרעות קוטגניטיביות ופרכוסים ושהיא "ילדה רגילה ומאושרת". כמה מהמגיבים קראו להגיע לוושינגטון ולמחות על העוול שגורם האיסור על השימוש במריחואנה, חלק קראו להלחם בחברות התרופות שלטענתם מערימות מכשולים על חוקרי המריחואנה  והחולים בכדי שימשיכו להשתמש בתקופותיהם היקרות וחלקם האשימו את הסטיגמה: שגורמת לכך שמובילי דעה רבים יתנגדו לשימוש בצמח זה.

מגיב אחד ביקש מחברי הפאנל לומר מה לדעתם יש לעשות בכדי לקדם את המחקר והשימוש במריחואנה רפואית. לין הונדרד, אחת מחברות הפאנל ענתה בחדות ובישירות "תביאו את המבוגרים לשולחן הדיונים", והסבירה כי כל עוד האוכלוסייה שנלחמת על הלגאליזציה היא חבורה של סטלנים, הצועדת לוושינגטון על גו'ינטים ענקיים (אני מביאה את דברים כהוויתם בתרגום חופשי לעברית) וקוראת לחופש לשבת ולעשן – שום דבר לא יזוז. היא טוענת, וכנראה בצדק, כי "יש לשכנע את מובילי הדעה על ידי הוכחות אמפיריות מפי חוקרים, רופאים, כמו גם אנשי עסקים ופיננסיים שיעריכו עד כמה זה יוביל הן לחיסכון והן לתעשייה שתביא לצמיחה במשק".

נראה שכל יושבי החדר הסכימו איתה. ברגע שהסטיגמה תשתנה, ושהשיח יהיה רציני ולא ימוסגר כעניין לסטלנים ומעשנים, הדרך לליגליזציה ומשם למחקר ולשימוש תהיה קצרה הרבה יותר ותוביל לעלייה באיכות חייהם של חולים הסובלים רבות. בשל כך שישראל כבר מובילה במחקר המריחואנה הרפואית,  יש כאן הזדמנות פז לישראל להגביר את היקף המחקר ולהוות מרכז עולמי למחקר ולפיתוח, ולהרחיב את גבולות הסטרטאפניישן גם בתחום זה.