ישראל, כחלק ממחויבותה לאמנת המסגרת של האומות המאוחדות, פרסמה מספר החלטות ממשלה כדי לעורר חדשנות טכנולוגית ישראלית ולרתום את תעשיית ההיי-טק למאבק בבעיות שינויי האקלים ולעמידה ביעדים לאומיים. כתוצאה מכך, דו"ח המתמקד בטכנולוגיות אקלים שפורסם על ידי צוות בין-משרדי סיפק המלצות, תוכנית פעולה המבקשת להשיג שתי מטרות: (1) האצת הפיתוח של האקוסיסטם של טכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל; וכן (2) לגייס טכנולוגיות אלו כדי לסייע בהשגת יעדי הפחתת הפליטות ובהיערכות של ישראל לשינויי האקלים.

אקלים-טק אינו מגזר מובהק אחד בתעשיית ההייטק, אלא מייצג את אוסף הטכנולוגיות הנותנות מענה ישיר או עקיף להפחתת פליטות וייצוב רמות גזי החממה לוכדי חום באטמוספרה (מיטיגציה) ושיפור התנאים קשור לשינויי אקלים כבר באטמוספירה (אדפטציה). עם זאת, היעדר הגדרה תואמת של אקלים-טק יצר קשיים בעת ניסוח ויישום מדיניות כגון הכללת מגזרים חופפים; הצורך לתכנן פתרונות גמישים העונים על הצרכים של אותם מגזרים ביעילות; ולעקוב אחר עלויות ותוצאות. לכן, יש צורך כעת בהגדרה עקבית, מונעת נתונים, כדי לאפשר התערבויות משמעותיות במדיניות, רגולציה, פיננסית ושוק.

עבודה זו מציגה מתודולוגיה הוליסטית החל מהגדרת האקלים-טק תוך אפיון הסקטורים ותתי הסקטורים הנכללים בה. ניתוח של תת-סקטור ספציפי הנכלל בהגדרה לצורך תמיכה בקבלת החלטות מדיניות. המתודולוגיה מתחילה בתובנות לגבי היתרונות וההזדמנויות היחסיות שיש לישראל ביחס לעולם בפיתוח תת-המגזר.

לאחר מכן ממשיכה העבודה לאיתור חברות ייצוגיות בתת-סקטור החקלאות המדויקת וביצעה רעיונות מעמיקים על מנת לאמוד את הקשיים העומדים בפניהם ולמנוע את מימוש מלוא הפוטנציאל. על סמך התובנות שעלו מן הרעיונות ניתן להמליץ לממשלה כולה ולרשות החדשנות בפרט, הפועלת במטרה לקדם אקלים-טק בהייטק הישראלי, לשנות חלק מהכלים, הגישות וההגדרות שלה, במיוחד בכלי המדיניות הדרושים לניצול הפוטנציאל הגלום בכל סקטור בכלל ובתת-סקטור בפרט. חשוב לציין שהפוטנציאל והאתגרים של תת-המגזר דינמיים ומשתנים עם הזמן. לכן, יש לחזור על מתודולוגיה זו אחת לשנתיים או שלוש או לפי הצורך כדי לוודא שהתובנות עדיין תקפות.

לסיכום, מתודולוגיה זו פותחה במסגרת תכנית רחבה יותר של רשות החדשנות, הממפה את כל המגזרים ותתי המגזרים באקלים-טק בצורה מתודית. במסגרת עבודה זו תעמיקו בתתי מגזרים נוספים, שייבחרו בהתאם לפוטנציאל הטמון בהם. מתודולוגיה זו יכולה לתרום גם למשרדים נוספים התומכים בפיתוח האקלים-טק בישראל – ולשיתוף פעולה בינם לבין השוק, במטרה לקדם אקלים-טק תוך מיקוד המאמץ במקומות הנכונים.