להיות עמית מילקן פירושו לדרוך בעת ובעונה אחת בשני עולמות שונים, ואני אומר זאת לחיוב. מדובר בעמדה נעימה ומיוחדת בין עולם התיאוריה לעולם המעשה. זו הזדמנות נדירה לעסוק במחקר מדיניות ברמה גבוהה, ולעשות זאת בתוך תחומי השירות הציבורי עצמו. עמדה זו היא win-win situation (מונח שלומדים עליו רבות בתקופת היותך עמית). מצד אחד, המחקר שלנו יוצא נשכר מתובנות שמקורן ב"חיים האמיתיים", הנצברות על-ידי מי שחי בתוך המגזר הציבורי. מצד שני, המחקר מעשיר את תהליך קבלת ההחלטות במידע ובתיאוריה (שלעתים קרובות, למרבה הצער, במציאות היומיומית העמוסה של המשרד הממשלתי אין להם הרבה מקום).

זו, בתמצית, החשיבות בעצם קיומה של תכנית העמיתים.

באופן אישי, התכנית אפשרה לי להרחיב את אופקיי אל מעבר לאוניברסיטה ולצוותי החשיבה, שבהם ביליתי את השנים שלפני כן. דוגמה קטנה: בתור עמית ברשות המסים בישראל הייתה לי ההזדמנות לנסות וליישם, הלכה למעשה, נייר מדיניות שחיברתי בזמן לימודיי לתואר ראשון, העוסק בשיטות חדשניות למאבק בכלכלה השחורה. מן הסתם למדתי רבות על המורכבות של תהליך המעבר מנייר למדיניות… דוגמה נחמדה נוספת מניסיוני האישי, הממחישה את יתרונות עמדת העמית, לקוחה מפרויקט המחקר שלי, העוסק בזיכויי מס סחירים. כשהתחלתי את המחקר, הוא נראה כמו תרגיל מחשבתי נחמד, מעניין, אבל לא כזה הנמצא על סדר היום הנוכחי. אלא שהעלילה קיבלה תפנית: לקראת סיום התכנית, העניין שהביעה במודל הנהגת משרד האוצר הביאה לכדי כך שהצגתי את המחקר שלי לפני ראש רשות המסים, כדי שישקול אותו בתור יוזמת מדיניות חדשה.

לבסוף, אם מישהו רוצה שרגליו יהיו מונחות ביותר ממקום אחד, הוא זקוק לבסיס יציב. לפיכך, אחרונים חביבים, אני רוצה לציין את תמיכתם של חבריי לתכנית ושל צוות מרכז מילקן לחדשנות. תמיכה זו, מקצועית ואישית כאחד, תרמה הרבה ערך מוסף (וכיף…) לחוויה.

בסך הכול, אני חש שתכנית העמיתים הייתה עבורי הדבר הנכון בזמן הנכון. למדתי הרבה מאוד על הממשלה, על חדשנות במדיניות ציבורית, וגם על עצמי. אני גם מקווה שתרמתי למאמץ הנרחב ליצור מדיניות מושכלת יותר בישראל.

גלעד בארי, עמית במחזור 2015, עובד כיום במשרד הכלכלה.