שולחן עגול בנושא ניהול מערכות מים

מאת עומר סגיר
סמינר שטח

ביום האחרון של סמינר השטח ניהלנו דיון בפורמט שולחן-עגול בנושא ניהול מערכות מים וטיפול במי שפכים בקליפורניה ובישראל. בשולחן העגול היו לנו הרבה אורחים ודוברים מעניינים, חלקם עם ידע רחב-היקף על מערכות מים ותשתיות מים, ואחרים עם ידע ומחשבות על האתגרים העומדים בפני קליפורניה ובפני ישראל בניהול מערכות מים כיום.

הדוברת הראשונה, סוזן לפידוס, הדירקטורית של היוזמה לשיתוף בין סן-דייגו לישראל על-שם מורי גלינסון (SDII), דיברה איתנו על המשימה של היוזמה לשתף פעולה ולשתף מידע עם ישראל באמצעות פרויקטים משותפים ועבודה אקדמאית משותפת. אחריה דיבר ליאור שילת, הדירקטור של מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שהציג בפנינו את מכון ירושלים וכמה מאזורי המחקר המרכזיים של המכון.

תמונה קבוצתית של כל משתתפי השולחן העגול

הדובר הראשון בנושא ניהול מים היה פרופ’ גלן יאגו ממרכז מילקן לחדשנות במכון ירושלים למחקרי מדיניות, בירושלים. פרופ’ יאגו הציג בפנינו כמה מהבעיות שמקשות מאוד על מרבית המדינות המתפתחות בעולם: הבטחת גישה לאוכל, מים ואנרגיה, ובניית התשתיות הנדרשות כדי לספק אותם בכמויות הנחוצות כדי לעמוד בדרישות הגדלות של אוכלוסיותיהן. פרופסור יאגו גם נגע באתגרי המים הרבים שעמדו בפני ישראל מאז ימיה הראשונים, המומחיות שהיא צברה בהתמודדות עמן והתוצאה של אותה התמודדות: מדינה עם תשתיות ומערכות לניהול מים שמספקות כמויות גדולות של מים במגוון של מזגי אוויר ומקנות לה את היכולת להיות תלויה בעצמה בשביל מים. הדובר הבא שלנו, פרופ’ אמריטוס אלכס קיין מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, העשיר אותנו בנושא של בעיות המים העומדות בפני ישראל עם סרטון קצר על עמק חפר, מועצה אזורית חקלאית במרכז הארץ הבנויה מארבעים ואחת קיבוצים וישובים, שעשתה מאמץ ניכר כדי לאמץ פרקטיקות בחקלאות ובניהול מי שפכים שיהיו ידידותיות לסביבה. פרופ’ קיין דיבר איתנו על איך ניתן לעשות טרנספורמציות כמו זו שקרתה בעמק חפר, ואיך ניתן לשפר תהליכים בניהול מי שפכים כדי שיהיו יותר יעילים ויותר כלכליים לשימוש. לשמוע על חלק מבעיות המים הגדולות של ישראל בראשית דרכה והדרכים שבהן התמודדה איתן, בעזרת חדשנות ושימוש בפתרונות מפתיעים כדי להבטיח לעצמה עתודות מים, התחזקה אצלי תחושה של הערכה וגאווה לנחישות ולרוח החדשנות הישראלית שהביאו לכך שמדינת ישראל מוכת הבצורת תוכל לסמוך על עצמה בכל הקשור לצרכי המים שלה.

הדוברים הבאים היו פרופ’ ונקט שסטרי מאוניברסיטת סן דייגו וג’יימי וייסמן מחברת שירותי האנרגיה OpTerra. פרופ’ שסטרי דיבר על היעילות הסביבתית של הטכנולוגיות שבהן אנו משתמשים, ומר וייסמן דיבר על דרכים שבהן אנו יכולים להקטין את צריכת האנרגיה שלנו על-ידי שימוש בטכנולוגיות חדישות ועל איך חסכון במים לרוב מתורגם ישירות גם לחיסכון באנרגיה. נקודה שפרופ’ שסטרי העלה, ושהשאירה אצלי חותם, היא שבבואנו למדוד את טביעת הרגל הפחמנית של הטכנולוגיות שאנו משתמשים בהם חשוב מאוד שנמדוד אותה לאורך כל חיי המוצר שאותו אנו מודדים. לדוגמא, אם אנו מסתכלים על טביעת הרגל הפחמנית של מכוניות חשמליות לעומת זו של מכוניות עם מנועי דלק או סולר אך לא לוקחים בחשבון את תהליכי הייצור והפירוק של הסוללות שבהן מכוניות חשמליות משתמשות, אז אנחנו לא מקבלים את התמונה המלאה ויתכן שנגיע למסקנה שגויה. זוהי בהחלט נקודה שאשים אליה יותר לב בפעם הבאה שאקרא על הנושא.

הדובר הבא שלנו היה נתי ברק, סמנכ”ל הקיימות של נטפים, חברה ישראלית העוסקת בהשקיה בטפטוף. מר ברק דיבר על האפקטיביות ועל רמת החדירה של השקיה בטפטוף לשוק ההשקיה. הוא סיפר לנו שבעוד שהשקיה בטפטוף הגיעה לנתח שוק מכובד של 5% מההשקיה הגלובלית, 80% מההשקיה עדיין מתבצעת על-ידי הצפה, שיטה שעל-פי מר ברק היא בזבזנית למדי. הוא סיפר על המנטרה של השקיה בטפטוף: “להשקות את הצמח, לא את האדמה”, ועל היתרונות הנוספים שיש בהשקיה בטפטוף תת-קרקעית. מר ברק גם דיבר איתנו על השימוש הגבוה שעושים בישראל במי שפכים, שבו היא מובילה את העולם עם 85% של שימוש חוזר במי שפכים, ושבישראל 60% ממי ההשקיה החקלאית הם בעצם מי שופכין ממוחזרים. אמירה של מר ברק שמאוד שהפתיעה אותי הייתה שבמקום השני אחרי ישראל באחוז השימוש החוזר במי שפכים נמצאת סינגפור.

הדוברים האחרונים היו גילעד כהן, סמנכ”ל מכירות ושיווק בחברת IDE, דרון ג’וף, הדירקטור המייסד של ה-“Coastal Roots Farm” ופדר נורבי, יו”ר ועדת התכנון העירונית של סן דייגו. מר כהן מ- IDE, חברת התפלת מים ישראלית, סבר שארה”ב צריכה לעשות שינוי מחשבתי בנוגע למים, וצריכה להתחיל להתייחס למים כשירות ולא כמוצר. מר ג’וף, או כפי שהציג את עצמו: “Farmer D”, דיבר איתנו על המשימה והמטרות של החווה, שנמצאת ב-“Leichtag Commons”, שהיו המארחים שלנו בסן דייגו, ותיאר את ההשפעה שיש לחווה על הקהילה בסביבתה ועל השפעתה האקולוגית של החווה על מערכות המים בסביבה. מר נורבי, מהעיר קרלסבד, תיאר לנו את האתגרים העומדים בפני מהנדסי מים הבאים לספק מים לתושבים. הוא סיפר לנו על תשתיות המים של העיר שהוקמו לפני כמעט מאה שנה ב-1918 כשבעיר היו עשרים וחמישה אלף תושבים, ואיך תשתיות אלה כבר לא מספיקות לעיר שאוכלוסייתה גדלה פי חמישה בתקופה הזו. הוא גם סיפר לנו על תוכנית להשקיע שלושה מיליארד דולר בתשתיות המים של סן דייגו, ושמטרתה לטפל ב- 38% ממי השפכים של סן דייגו ולהפכם למי שתייה.

לשמוע את התובנות של הדוברים בשולחן העגול על כמה מהנושאים המרכזיים סביב ניהול ואספקת מים בעבר ובהווה גרם לי להעריך עד כמה מים הם מצרך בעל ערך, וכמה מאמץ ותכנון נדרשים כדי להבטיח שכמות מספקת של מים תגיע לאוכלוסיות שמסתמכות עליה בחיי היום יום שלהן. המסקנה המרכזית שלי מהשולחן העגול ומהדברים ששמעתי היא זו: מים בהחלט לא מקבלים בחינם.

Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.