משבר המים בקליפורניה – לשרוד את הבצורת | NBC

עמיתים

עד לא מכבר התמודדה קליפורניה עם בצורת קיצונית שהביאה למשבר מים חמור. לפי מדענים ב-NASA, בשנת 2014 קליפורניה הייתה צריכה יותר מ-11 טריליון גלונים של מים בכדי לפצות על הגירעון הנוצר. אחת הסיבות לבעיה של קליפורניה היא הישענותה הרבה על מקור מים בעל שונות גבוהה: מי גשמים, ושלגים על רכס ההרים סיירה-נאבדה. המדינה למעשה לא ניצלה באופן מספק פתרונות כגון: התפלה ומחזור מים, המקטינים את התלות באיתני הטבע. בכדי להתמודד עם המשבר הנמשך זמן מה, משלחות מקליפורניה הגיעו לישראל על מנת ללמוד כיצד היא התמודדה לפני מספר שנים עם מחסור חמור במים. ישראל הצליחה לצלוח את המשבר בהצלחה רבה, ולא רק שאין בישראל מחסור במים, אלא היא אף מייצאת מים לשכנותיה. כשמשווים בין ישראל וקליפורניה בתחום המים, הפערים מתגלים במהרה: בעוד שישראל ממחזרת מעל 80% מהמים, קליפורניה ממחזרת פחות מ-10%. בישראל כ-60% ממי השתייה מגיעים מהטפלה, בעוד שבקליפורניה מדובר על פחות מ-1%. כמו כן, למעלה מ-70% מהגידולים בישראל מושקים באמצעות טפטפות, וזאת לעומת 40% בקליפורניה. חשוב כמובן להדגיש כי ישראל הצליחה לא רק בזכות מחזור של מים, אלא גם בזכות ניצול יעיל יותר של מים.

מכוון שמרבית צריכת המים בישראל ובקליפורניה מגיעה מהסקטור החקלאי, יש חשיבות רבה בהבנה של מחזור החיים והתכונות של הגידולים השונים (רגישות הצמח לבצורת, שלבי התפתחות הצמח, וכו'). כלומר, אין זה מספיק לעבור לפתרונות כגון טפטפות, אלא גם צריך לדעת מתי והיכן להשקות. על ידי ניצול יעיל יותר של מים נרצה להגיע למצב שבו אנו משתמשים בפחות מים עבור כמות גדולה יותר של גידולים. כמובן שאין לשכוח כי לא הכול זה טכנולוגיה, שכן גם העניין הפוליטי בקליפורניה משחק עניין חשוב. בקליפורניה יש כ-412 מחוזות של מים ובנוסף לכך נהוגה שיטה מהמאה ה-19 של זכויות מים. כל אלו בוודאי שאינם תורמים לפתרון הבעיה, ואף מקשים על אימוץ טכנולוגיות ועידוד חדשנות בסקטור המים.

Panel participants post showing of NBC's Surviving the Drought including (from left to right): David Sedlak, Plato Malozemoff Professor, Co-director of Berkeley Water Center, Director of Institute for Environmental Science and Engineering (IESE); David Zilberman, Robinson Chair, Agricultural and Resource Economics, University of California at Berkeley; Director, Center for Sustainable Resource Development; and Stephen Stock, Senior Investigative Reporter at NBC Bay Area

במהלך הקרנת הסרט שהתקיימה באוניברסיטת קליפורניה-ברקלי והדיון על משבר המים בקליפורניה היה מעניין לשמוע כיצד כל אחד רואה את הנושא. כלומר, על אף שכל המשתתפים בדיון היו מומחי מים, הדעות בסוגיה היו חלוקות מאוד. הסיבה למחלוקת נבעה מכך שישנם פקטורים שונים המשפיעים על בעיית המים בקליפורניה, ולכן ניתן להסתכל על הבעיה ממספר כיוונים. הסוגיה היחידה שלגביה לא היה וויכוח היא ההצלחה הגדולה של ישראל בתחום המים. בעיני זה די מדהים כיצד ישראל שהיא כה קטנה מלמדת את הכלכלה ה-7 בעולם ובירת החדשנות כיצד יש להתמודד עם בעיות מים. הדוגמא של ישראל ממחישה כיצד ניתן לעשות שינוי ולהשפיע גם כאשר אינך השחקן המשמעותי ביותר בזירה.

הסיפור על המים גרם לי לתהות כיצד בתחום אחר הנמצא בליבת העיסוק שלי, אנרגיה סולארית, ישראל דווקא מפגרת הרבה אחרי קליפורניה. מספר ימי השמש ועוצמת השמש בישראל אינם שונים באופן משמעותי מקליפורניה, ולכן לא ניתן לייחס את ההבדלים בשימוש באנרגיה סולארית למזג האוויר. אני סבור כי ההבדלים בין המדינות בעניין זה נובעים ממדיניות שונה. בעת הבצורת בישראל קובעי המדיניות הכריזו על משבר המים כמשבר לאומי, ומכוון שההתייחסות הייתה רצינית המשבר נפתר לאחר תקופה בהצלחה. לעומת זאת, בכול הנוגע לאנרגיה סולארית, עד השנים האחרונות ההתייחסות לתחום לא הייתה כאל אינטרס לאומי ולכן נראה כי לא התקדמנו מספיק בתחום. אני מאמין כי כפי שקליפורניה לומדת מישראל על מים, כך גם כדאי שישראל תלמד מקליפורניה על אנרגיה סולארית. בהקשר זה, אני אף שמח וגאה להיות חלק ממרכז מילקן לחדשנות המקדם את שיתוף הפעולה ההדדי בתחומים רבים בין קליפורניה וישראל, ואף צפוי לקיים בקרוב מעבדה לחידושים פיננסיים בתחום האנרגיה.

אלכסנדר קליינר
קליינר מתמחה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. במסגרת התמחותו קליינר פועל לקידום תחום האנרגיות המתחדשות. במהלך לימודיו, שימש כעוזר מחקר וכעוזר הוראה בקורס אקונומטריקה לתלמידי תואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בצבא, שירת בחיל-האוויר. בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.