רובוטיקה-מה צופן לנו העתיד?
ביג דאטה, חדשות מזויפות (Fake News), מדיניות מוניטרית ופיסקלית, אגטק, פילנתרופיה, ביוטק, הברקזיט והעתיד של אירופה-אלו רק חלק קטן מהנושאים שעמדו במרכז הכנס העולמי של מילקן. 4,000 משתתפים ממדינות שונות ו-600 דוברים לקחו חלק חשוב באחד הכנסים הכלכליים המרתקים והמובילים בעולם.
שלושה ימים של נטוורקינג, למידה, הקשבה ומפגש סגור עם מייקל מילקן ואנשים רבים נוספים המומחים בתחומם.
מה היה הכי מעניין? קשה לבחור אך ארחיב על נושא שתפס אותי במיוחד-
התפתחות תחום הרובוטיקה והשפעתה על תעסוקה עתידית.
המשימות שרובוטים מסוגלים לבצע הולכים וגדלים עקב פיתוחה ההולך וגדל של תעשיה זו ברחבי העולם ובייחוד בארה"ב. חברות כגון אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ואינטל זיהו לפני שנים את הפוטנציאל בתחום, משקיעות בה ורוכשות חברות רובוטיקה מובילות. ההתפתחות המואצת של תחום הרובוטיקה מעלה לא מעט תהיות ושאלות כמו למשל: מה יהיו ההשלכות של התפתחות התעשייה על שוק העבודה? האם הרובוטים יצליחו להחליף את בני האדם ובאיזה סוג עבודות זה יכול לקרות? וכן, האם ניתן לבצע שינויים בשוק העבודה שיבטיחו שהאבטלה לא תעלה בצורה דרמטית?

המשלחת בכנס העולמי של מכון מילקן
התשובה הברורה היחידה שבלטה במושב שעסק בנושא היא שאין מענה אחד ברור ושהשינויים העתידיים לא ניתנים לחיזוי. בנוסף הועלו הנקודות המעניינות הבאות:
הראשונה, סימולציות- החברה יכולה להתכונן למספר אפשרויות שונות, לדמיין אותם, ולענות על השאלה מה צריך לעשות עכשיו בהווה על מנת שנהיה מוכנים בצורה מרבית לשינויים הצפויים? אנליסטים מבלומברג הציעו ארבעה תרחישים אפשריים אותם צריך לשקול ושאליהם צריך להתכונן:
- יותר עבודה ויותר משימות
- פחות עבודה ויותר משימות
- פחות עבודה ויותר מקומות תעסוקה
- יותר עבודה ויותר מקומות תעסוקה
כמובן שיש לחשוב על כל תרחיש אפשרי ועל השלכותיו. יש לחשוב מהן ההטבות החברתיות אותן צריך לחלק, מהו תפקידו של החינוך בכל תרחיש וכן איך צריך וניתן להכין את התלמידים, הסטודנטים והעובדים להתפתחויות אלו.
השנייה, משרות חדשות ושונות ייפתחו- נוכל להגיע לאיזון-יהיו עבודות בהם לא יהיה צורך יותר (הדוגמה המוכרת ביותר: נהגי משאיות) אך בשוק העבודה יפתחו הזדמנויות נוספות שלא קיימות היום..
השלישית, "לי זה לא יקרה"- 75% מהאוכלוסייה מודעת למגמה החדשה- 50% מתוכם מאמינים שהאוטומציה בעקבות שימוש ברובוטים לא תפגע בהם ובתעסוקה שלהם. לטענת אחת הדוברות ניתן להתמודד עם זה על ידי הכשרת עובדים והענקת כלים חדשים שיסייעו לעובדים להתמודד עם השינויים הקרבים בשוק העבודה.
הרביעית, החינוך וההוראה בכיתות א'-י"ב הינו קריטי (לא שעד היום הוא לא היה קריטי)- אך בשל המצב החדש הצפוי (או הבלתי צפוי) החינוך בבתי הספר חשוב היום מאי פעם. מערכת החינוך צריכה לבנות תכניות להיערך בצורה מעמיקה לעולם התעסוקה החדש.
מפתיע לראות שלמרות שישראל נחשבת מעצמת הייטק בנושא הרובוטיקה והשינויים הנובעים מהתפתחויות טכנולוגיות מתקדמות אלה, לא ניכרת היערכות רצינית.
לסיכום, על מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה ומקומות התעסוקה מוטלת החובה ללמוד מהנעשה בתחום זה בארצות הברית, להשקיע ולפתח תכניות לימוד והכשרה מתקדמות ומעודכנות אשר יכשירו דור אשר יהיו לו את הכלים ואת היכולות להתמודד עם השינויים הדרמטיים שהרובוטיקה עתידה להביא.