יום ראשון בקליפורניה-ברקלי

עמיתים

ביום ה-23 לאפריל, 2017, החל המסע שלי ושל שאר העמיתים בקליפורניה. המסע נפתח בברקלי השוכנת לחופו של מפרץ סן-פרנסיסקו. ברקלי שנוסדה ב-4 לאפריל, 1878, קרויה על שמו של הפילוסוף האירי ג’ורג’ ברקלי, ונחשבת לאחת הערים הליברליות בעולם. מספר דקות הליכה ממרכז העיר ואנו מגיעים לאוניברסיטת קליפורניה – ברקלי. אוניברסיטת ברקלי שנוסדה ב-23 למרץ, 1868, נחשבת לאוניברסיטה הציבורית הטובה ביותר בארצות הברית (דירוג US-NEWS 2016-2017).

ביום הראשון שלנו בברקלי ביקרנו במוזיאון הרסט (Hearst), ובביקור זה תעסוק התמצית הבאה. המוזיאון נוסד בשנת 1901 בתמיכתה העיקרית של משפחת הרסט. הרסט הוא אינו מוזיאון רגיל, שכן פרט לתצוגת האומנות, המוזיאון ממוקד בחקר הפריטים, ובעיקר בשימושם והשפעתם על החברה. כיום סך מספר הפרטים במוזיאון עומד על כ-3.8 מיליון. בעת ביקורנו במוזיאון נערכה תערוכה בשם “אנשים עשו את החפצים האלו”. מהות התערוכה היא לעלות שאלות הנוגעות לא רק לאמנות עצמה, אלא גם לאנשים העומדים מאחורי היצירה. כך לדוגמא: מדוע לעיתים אנו יודעים רבות על האנשים שעשו את החפצים בהם אנו משתמשים, ולעיתים אנו לא יודעים שום דבר? מדוע לעיתים משנה לנו מי הם יוצרי החפצים, ולעיתים אין זה משנה לנו כלל?

בין החפצים הבולטים המוצגים בתערוכה ניתן למנות ארון קבורה בצורת תרנגול המוצג להלן באיור 1. את ארון הקבורה הכינו אנשים משבט הגא שבגאנה, מערב אפריקה. בשבט נהוג כי אנשים אמידים יכולים לבחור לעצמם להיקבר בארון קבורה הבנוי בצורה ייחודית ושמייצג משהו יקר לליבם. כך למשל, אחדים נקברים בארון בצורת תרנגול, אחרים נקברים בארון בצורת מטוס, ועוד. מוצג מרתק נוסף בתערוכה הוא ראשי חץ המספרים את סיפורו של אדם בשם אישי. אישי היה אינדיאני מקליפורניה שכול שבטו נרצח על ידי המתיישבים. בשנת 1911 האנתרופולוג אלפרד קרובר נתקל בו, והוא זה שגם העניק לו את השם אישי. אלפרד הזמין את אישי לגור במוזיאון, ומכוון שאלפרד חשש כי התרבות האינדיאנית עלולה להיעלם, הוא תיעד את האופן שבו אישי הכין חפצים. ראשי החץ המוצגים באיור 2 שלהלן הם דוגמא לפריטים שאישי ייצר בזמן ששהה במוזיאון.

אין ספק כי למוזיאון חשיבות רבה הן בפן הערכי והן בפן ההיסטורי של המקום. יחד עם זאת, בכדי שניתן יהיה להמשיך לבקר וליהנות מהמוזיאון, יש לחשוב על מודלים ברי קיימא למימון הפעילות וההוצאות השוטפות. עד כה המוזיאון נשען בעיקר על תרומות, אך ברור כי יהיה קשה להחזיק את המקום כך לאורך זמן. רעיון אפשרי אחד הוא לקיים אירועים בתשלום. לדוגמא: חוגים לאמנים צעירים, תצוגות של אומנים מתחילים, ועוד. רעיון אפשרי נוסף הוא לשתף פעולה עם מוזיאונים אחרים ולשאול מהם פרטים ייחודיים. כמו כן, יתכן וניתן יהיה להרחיב את קהל המבקרים במידה והמוזיאון יציג מדי פעם תצוגות שאינן אופייניות לו. לבסוף, כדאי גם להסתכל על מוזיאונים מצליחים בעולם וללמוד מהם על שיטות העבודה שלהם.

איור 1: ארון קבורה בצורת תרנגול, פרי יצירתם של אנשי שבט הגא, מוזיאון הרסט, קליינר אלכסנדר

איור 2: ראשי חץ, פרי יצירתנו של האינדיאני אישי, מוזיאון הרסט, קליינר אלכסנדר

אלכסנדר קליינר
קליינר מתמחה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. במסגרת התמחותו קליינר פועל לקידום תחום האנרגיות המתחדשות. במהלך לימודיו, שימש כעוזר מחקר וכעוזר הוראה בקורס אקונומטריקה לתלמידי תואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. בצבא, שירת בחיל-האוויר. בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.