פיתוח בינלאומי בעיניים פקוחות לרווחה

צוות

השווקים המתפתחים אינם מותרות לעסקים ישראליים, הם עניין של הישרדות. השבוע נקטה ממשלת ישראל צעד גדול בכיוון הנכון. ממשלת ישראל אישרה בהחלטת ממשלה, 4021, "שתגדיל את המאמצים לפיתוח בינלאומי".  צוות מרכז מילקן לחדשנות ובכללם גם העמיתים לקחו חלק בקידום ההחלטה ואנו גאים בעובדה שיצאה לפועל.

פיתוח בינלאומי, הכוונה, "מתן מענה לצרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של דורות העתיד לענות על צרכיהם" (לפי הגדרת הפורום העולמי לפיתוח). יעדי הפיתוח הבין לאומי לשנת 2030 (Sustainable development Goals) מתרכזים ב17 מוקדים עיקריים ולמרות שישראל מובילה בלפחות 5 מהתחומים של יעדי הפיתוח: ניהול מים, חקלאות מתקדמת, שירותי בריאות איכותיים ואוניברסאליים, חדשנות ואנרגיה מתקדמת לא הייתה שום מדיניות, התמקדות או הבנה לקידום התחום.  ישראל רואה בפיתוח היעדים הללו פיתוח כלכלי נרחב אשר מאפשר גם  לסייע לחברות ישראליות להשתלב בפעילות במדינות מתפתחות, וכך לפתח את כלכלת ישראל וגם את כלכלות העולם המתפתח. כאמור win win.

כמה שזה נראה טריוויאלי זה לא היה כך.  אין לישראל שום "תורה" מסודרת בנושא. והשנה היו לנו מספר עמיתים שעבדו בנושא והתחילו לבנות את הפאזל. צעד הכרחי  שלו הוא כמובן בהחלטת הממשלה אשר מיישמת את יעדי הפיתוח של האו"ם (SDG).

ענת כרמל, עמיתה במשרד ראש הממשלה, ביקשה במחקרה לבנות אסטרטגיה ממשלתית לתחום הפיתוח הבינ"ל. ענת הובילה את הכר להחלטת הממשלה והשימוש במונחים של  "הסרת חסמים, הבאה לפיתרון כשלי שוק, הפחתת סיכונים ועוד" הם מינוחים שבמרכז מילקן לחדשנות משתמשים על בסיס יומיומי.  ענת התמקדה במחקר לא רק באסטרטגיה לישראל בתחום פיתוח בינ"ל, אלא הבנה מדוע בכלל צריך אותה, יישור קו עם בעלי העניין, אסטרטגיה לפעולה ודרכי מימון.

דרור שבדרון, עמית במועצה הלאומית לכלכלה, עסק בתחום מדיניות ממשלתית לעידוד חדשנות וייצוא האגריטק הישראלי ואתגרי החקלאות בהודו. הוא התעמק במגזר מסוים ובשוק מסויים (חקלאות כפרית בהודו).  מבחינה שדרור ערך, של חברות האגריטק הישראליות רואים כי מרביתן מכוונות לפעילות עסקית במדינות מפותחות ומעט חוקרים מפתחים טכנולוגיות שנועדו להתמודד עם אתגרי החקלאות במדינות אלו.. זאת, למרות שמרבית החקלאות העולמית, במונחי ערך מוסף, שטחים חקלאיים ומספר העוסקים בחקלאות, נמצא במדינות המתפתחות. דרור במחקרו מביא המלצות מדיניות לעידוד חדשנות וייצוא של אגריטק ישראלי להודו כוללות מספר מרכיבים. מרבית ההמלצות רלוונטיות לענפים נוספים השייכים לתחום הפיתוח הבינלאומי, דוגמת אנרגיה, תשתיות, בריאות, חינוך ועוד, וכן עבור פעילות במדינות מתפתחות אחרות. בעקיפין, אבל לא פחות חשוב הם מחקרים נוספים של עמיתים השנה שגם הם יכולים לשפוך אור בתחומי הפיתוח בינ"ל.  בין היתר מחקרים שעסקו בהתייעלות אנרגטית;  מימון טכנולוגיות SDG חדשניות בשלבי ההדגמה, הגמלון והמסחור הראשוני; בחינת כדאיות השקעה במחקר ממוקד אפריקה במנהל המחקר החקלאי. כל אחד מהחלקים של הפאזל מסייעים בבניית אסטרטגיה לפיתוח בינלאומי, כולל החלטת הממשלה השבוע, החלטות ממשלה קודמות על הודו ויעדים סביבתיים בשווקים מתפתחים, וכן מזכר הבנות עם גופים בינלאומיים העוסקים במגזרי צמיחה חשובים בפיתוח השווקים המתאימים זה לזה. עבודה רבה עוד לפנינו אבל גאים להיות חלק בהחלטה כה חשובה אשר תעצב את מדיניות ישראל ותחזק את כלכלת ישראל ותמשיך לבנות את הגשר לכלכלות מתפתחות.

December 4th 2017, Signing between the government of Israel and Power Africa

July 2nd, 2018, Round Table about agriculture in Africa, Fellow Dror Shvadron  presenting his research

אורלי מובשוביץ-לנדסקרונר
אורלי מנהלת את כל הפעילויות הקשורות לתוכניות העמיתים בישראל. כמנהלת התוכנית, אורלי יוצרת ומפתחת את הקשרים מול משרדי הממשלה והאירגונים ללא כוונות רווח - בהם העמיתים מתמחים. בין היתר, אחראית על הנחיית העמיתים; פיתוח תוכנית ההכשרה השנתית; העברת תכנים מקצועיים ומשובים...
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.